“II.42 "האושר העילאי מושג דרך שביעות הרצון" (santosha)”
כל לידה היא הזדמנות לחוויה מופלאה, יוצאת דופן בעצמתה. לידה היא שער לעלית מדרגה רוחנית. היא מפגישה אותנו עם עצמינו, ומאפשרת לנו להשתחרר מעיכובים ולצמוח כיחידים, וכזוג.
כשאישה חווה לידה טובה, שבה היא בקשר עמוק עם גופה ועם תהליך הלידה של תינוקה, היא פוגשת בתעצומות הנפש שלה, בתחושת ההתעלות שביצירת חיים. זהו מפגש עם החיים והמוות, מפגש שיש בו קדושה. אומרים שהשכינה נוכחת בחיי אדם שלוש פעמים- בלידתו, בחופה, ובמותו. אישה יכולה לזכות בנוכחות השכינה גם בכל אחת מלידות ילדיה, אם היא נמצאת בהכרה לכך.
למעשה רוב הלידות שמתנהלות כיום בבתי חולים מחמיצות את ההזדמנות הזו. איפה שהוא בדרך, התהליך הרחב והשלם של הלידה צומצם לכדי ארוע רפואי מתוזמן שמצריך השכבת האישה על גבה, והתערבויות בכל שלב בלידה. מרבית הנשים כבר מזמן לא מאמינות ביכולת שלהן ללדת לבד בבטחה, והן מעבירות בבואן לבית החולים את כל השליטה לצוות הרפואי, ומוותרות על תפקידן.
בביה"ח הלידה מנוהלת לעיתים קרובות לנוחיות הצוות המטפל, באופן ובקצב המתאים למחלקה. לא לאישה שיולדת, ובוודאי שלא לעובר. הצוות המטפל עוזר לאישה במצוקתה מתוך כוונות טובות בדרכים שהוא מכיר, וההתערבויות נוטות לגרור אחריהן סיבוכים והתערבויות נוספות.
..
במקרים רבים מידי הלידה משאירה צלקת בנפשה של אישה ונפש של תינוק. אותה אישה עלולה להתחיל את חייה כאם כשהיא פגועה נפשית ופיזית. עלולים להימצא בה עצב, תסכול, אכזבה, עלבון, ואפילו תחושה קשה של השפלה וחוסר שליטה. אלה מעיבים על תחילת הקשר עם התינוק, שמתחיל את חייו באווירה לא קלה. בשילוב עם עייפות והורומונים משתוללים, אין פלא שפעמים רבות מגיע דיכאון לאחר לידה.
..
הרבה נשים חשות בנוח עם המצב בבתי חולים כמו שהוא, כשהשליטה אצל הצוות המטפל, בשל פחד מהכאב, פחד לאבד שליטה, פחד מהלא ידוע. אותן נשים מספרות על הלידה שלהן ואומרות "היה נהדר, לא הרגשתי כלום!" גם זה לגיטימי, ובאמת טוב שיש אפשרות לעזור לנשים באמצעים רפואיים מתקדמים. אבל חשוב שנשים יקבלו את המידע המלא על אפשרויות הלידה ומשמעויותיהן, ולתת להן זכות בחירה אמיתית כיצד ללדת את התינוק שלהן, מתוך ידיעה, ולא מתוך פחד או הרגל.
כשמבינים בהעמקה את מה שעובר על היולדת והעובר בלידה מבחינה פיזית ונפשית, ולומדים איך לתמוך בהם בדרכים פשוטות וזמינות, מגלים שנשים יכולות ללדת אחרת. כשהאישה יודעת ומבינה בגוף שלה את היתרונות של לידה שבה היא קובעת את הקצב מתוך הקשבה פנימה, היא יכולה לבחור להרגיש את תהליך הלידה בחושים מלאים, מתוך רצון לעבור חוויה שאין עוד כמוה, מתוך חיבור עמוק לגוף ולעובר שבתוכה.
..
אופן הלידה משפיע גם על העוברים, שגם להם מגיעה התחשבות בדרך בה בוחרים להביא אותם לאוויר העולם. תינוקות כנראה זוכרים את לידתם, ויש חשיבות לדרך בה אנו באים לעולם. בלידה טבעית האם זזה לפי התחושות שלה שמושפעות ממיקום העובר. היא עוזרת לתינוק שלה לצאת, ובכך היא הופכת עבורו את החוויה הדרמתית של הלידה לחיובית יותר. היא מלמדת אותו כבר ביציאה אל ראשית חייו שיש לו על מי לסמוך, שדואגים לו ואוהבים אותו. לתינוק שחווית הלידה שלו הייתה טובה, יהיה כנראה קל יותר לפתח מזג נעים בראשית חייו.
..
על מנת לחוות את הלידה כמאורע החיובי שהיא, ולהפיק ממנה את כל הטוב שהיא יכולה להעניק למשתתפים בה, יש צורך בהחזרת המודעות של נשים ליכולתן ללדת לבד, החזרת הביטחון בגוף האישה, והחזרת השליטה על גוף האישה לעצמה.
אנחנו לא חיות בשבט, והידע הנשי איך ללדת ללא התערבות רפואית כבר מזמן לא עובר מדור לדור. מה שכן עובר מדור לדור זה רק הפחד מהכאב, וסיפורי האימה על בתי חולים… לכן אישה שרוצה ללדת אחרת, ולהיות אחראית על גופה בזמן הלידה, חשוב שתדאג כבר בהריון להכין את עצמה ואת בן הזוג שלה.
- כדאי לקרוא ספרים מומלצים בנושא.
- להשתתף בקבוצת תרגול מיוחדת להריון ששמה דגש על פיתוח מודעות לגוף ולנשימה, והיכולת להרפות בזמן מאמץ, לפחות פעם בשבוע.
- להירשם לקורס הכנה ללידה בגישה טבעית אך לא קיצונית, בו ניתנים כלים מעשיים לגוף ולנפש לכל סוגי הלידות.
בעזרת הידע המתאים והכנה מעמיקה, ניתן להגביר משמעותית את הסיכויים ללידה מעצימה ובטוחה לאישה, קבלת פנים עדינה ככל הניתן עבור העובר-תינוק, ולאפשר חוויה מרגשת ומחזקת עבור שני בני הזוג.
אך מעט אנשים כיום מתייחסים ללידה עצמה כאל חוויה חיובית. בגלל אופי החיים הלחוץ וההישגי שלנו, הניכור מתחושות הגוף, והניתוק מהידע הנשי הקדום, התפיסה היא שלידה היא תהליך רפואי מסוכן. החוויות הקשות שחלק מהנשים עוברות בביה"ח, דיכאון אחרי לידה, כל אלה נתפסים כנורמליים. התרגלנו לשמוע נשים אומרות בחביבות להריוניות- "לידה זה הסיוט הכי גרוע שאת יכולה לדמיין! צריך לעבור את זה ולהשתדל להרגיש כמה שפחות". מצער אותי לשמוע משפטים כאלה על עוד אישה שמפספסת את הלידות שלה. יש מחסור מהותי של ידע בקרב הנשים היולדות, ולעיתים גם בקרב הצוותים הרפואיים. אם עוד מידע על היבטים נוספים של הלידה היה מגיע אליהן, אולי נשים לא היו מוותרות כל כך בקלות על הפוטנציאל הגלום בתהליך הלידה.
..
קראו עוד על מפגשי תרפיה מוכוונת לידה
