מאז 2005 אני נפגשת עם נשים סביב הלידות שלהן. מלמדת יוגה להריון, והכנה ללידה. בשנים האחרונות נשים התחיל להביא למפגשים האישיים לא רק עניינים גופניים, אלא ביקשו יותר לדבר על נושאים שהעסיקו אותן אותו זמן, כמו פחדים, זכרונות, חרטות. התנועה במפגשים הפכה להיות יותר ויותר פנימית, וחלק קטן יותר מתשומת הלב הוקדש לתנועה בגוף. בעיקר נשארנו עם תשומת לב לנשימה, ולתחושות שהורגשו בהקשר של דברים שעלו בשיחה. בסיום המפגשים, נשים, חלקן תרפיסטיות בעצמן, התחילו להגיד לי- "את יודעת,הרגשתי כמו בטיפול"… ונשים סיפרו שאחרי מפגש אחד הן מרגישות פריצת דרך, בדברים שהעסיקו אותן שנים ללא התקדמות. משהו במפגשים האלה סביב תקופת הלידה אפשר המון תנועה פנימית. דברים מאוד משמעותיים עלו דרך ההתבוננות המשותפת הזו בשדה הלידה, על מערכות יחסים עם עצמן, עם בני הזוג, עם ההורים והילדים שלהן, תבניות חשיבה, דפוסי תקשורת וכו.
בתוך המפגשים, בהקשר של הדברים שהנשים העלו, הייתי משתפת אותן בהבנות שלי משיטת ימימה, פילוסופיה של היוגה, לימודי הפסיכולוגיה ועוד. הייתי מקשיבה להן כמובן, אבל גם מדברת הרבה… ולחלק מהדברים שאמרתי היו תגובות נרגשות- כמו "וואו, זה כל כך נכון… איך לא ראיתי את זה עד עכשיו". שמחתי על ההבנות הטובות שהגיעו למרחב בינינו, אבל בסיום המפגש אם האישה היתה אומרת משהו כמו תודה, את חכמה, או משהו בסגנון, הייתי מתמלאת תחושה של ריקנות, ושל החמצה צורבת. אבל לא ידעתי איך לשנות את דרך העבודה כדי שהאישה תצא עם הבנות שהיא השיגה בעצמה, ועדיין לעזור לה להגיע מוכנה יותר ללידה למשל. תמיד היה גם את עניין הזמן, והרצון להגיע לפריצת דרך במפגש אחד או שניים.
המשכתי עם המפגשים למרות שלא ידעתי בדיוק איך לקרוא להם, וגם מה שקרה במפגשים כל הזמן השתנה. הדבר היחיד שנשאר קבוע, זה שהנשים באו לפני ואחרי לידות, ושדרך הנושא שעליו הן ביקשו לדבר, עלו גם המון דברים מעניינים אחרים, שהבנה שלהם תמכה במסע שהן עשו לקראת הלידה או לאחריה.
כשפגשתי את קרן פרידמן גדסי במסגרת לימודי הכשרת דולות שהיא ריכזה, מהר מאוד זיהיתי שהנוכחות שהיא מביאה איתה למפגש עם נשים, זה בדיוק מה שביקשתי להביא למפגשים שלי. נוכחות שיש בה צניעות, והבנה עמוקה של תהליכי הלידה. נוכחות שנושאת מספיק ביטחון בשביל שלא תרגיש צורך לדבר הרבה, אלא יודעת בפשטות להקשיב קודם, ודרך ההקשבה לגלות עוד על מה צריך להגיע עכשיו למרחב המשותף.
בסוף לימודי הדולות השתתפתי בסדנא קצרה שקרן העבירה בסטודיו שלה במושב מאור על כלים לליווי תהליכים רגשיים סביב הלידה. לקחתי פנימה אלי כל מילה שנאמרה שם. התרגשתי לשמוע על המפגשים של קרן, ועל כך שהיא קוראת לזה- תרפיה מוכוונת לידה. הרגשתי ממש הקלה כששמעתי שיש לזה שם… והבנתי שאני חייבת ללמוד על זה עוד. ידעתי שיש עקרונות חשובים מאחורי הגישה הזו, הבנות רעיוניות, וגם טכניקות, שחשוב שאחזיק אותן בתוכי כשאני באה לעבוד עם אישה. ביקשתי מקרן שתלמד אותי עוד על כל מה שעומד בבסיס של BOT – birth oriented therapy, ושאלתי איזה אמונות והבנות הביאו אותה לפתח את הכלים האלו לעבודה עם נשים סביב הלידה. היה לי חשוב ללמוד ממנה את כל הדברים שאם אפנים אותם, זה יעזור לי להיות מקשיבה טובה יותר.
התחלתי להשתמש בכלים שלמדתי מקרן יותר ויותר במפגשים שלי, והתרגשתי לגלות עד כמה הם עובדים… בעזרתם המפגשים הפכו להרבה יותר ממוקדים בקלות, ומאפשרים להגיע לעומקים שלא בטוח שהיינו מגיעות אליהם בלעדי אותם כלים. אני ממשיכה לגלות בהנאה שהעבודה באופן הזה מאפשרת המון גמישות ודיוק משתנה לפי הצורך שעולה בכל רגע. לשמחתי נפרדתי מהצורך לומר דברים חכמים במפגשים, ובמקום להניח את ההבנות שלי מול האישה איתה אני עובדת, אני זוכה ללוות אותה בזמן שהיא מגלה מתוך עצמה את מה שמבקש להגיע אליה עכשיו. במפגשים עולים דברים משמעותיים, וכמו שאחת הנשים שאני עובדת איתה תיארה השבוע- "אני מרגישה ביטחון להיפתח, מרגישה ממש את מה שהולך לצאת החוצה. וגם אחרי המפגש, הבנה אחרי הבנה ממשיכה להגיע. יש עכשיו ממש תחושה של האצה". כנראה שהזמן המיוחד שסביב הלידה מאפשר זאת, וגם אופן העבודה בגישה.
אם פעם הייתי מניחה מול האישה הבנה שלי, היא הייתה יכולה להדהד קצת אצלה, ואולי היא הייתה יכולה להבין מזה משהו. אבל לא יודעת כמה ההבנה הזו המשיכה ללכת איתה, או להמשיך בתוכה תנועה.
באופן העבודה של תרפיה מוכוונת לידה, מה שקורה, זה שביחד אנחנו מגלות קצה חוט של הבנה על משהו, שהיא בעצמה מעלה מתוכה. מה שהיא מעלה, כמו עשוי מאותו חומר של מה שנמצא עוד בפנים ומחכה למפגש איתה. ואז האישה משתמשת במילים שלה, בקצב שלה, ובסדר של מה שנכון לה לגעת בו בכל רגע. והמשיכה שלה בחוט מניעה בתוכה עוד המון חלקים פנימיים שהחוט עובר דרכם, והם קשורים זה בזה. כך נוצרת תנועה מאוד משמעותית במערכת שלה, שנוגעת בעוד ועוד מקומות.
במפגשים של תרפיה מוכוונת לידה אנחנו משתמשות בתחושה שמעוררות בנו המילים, ובמידע שעולה מתוך תחושות הגוף. אנחנו בודקות את האפשרות לנוע עם מה שעולה במרחב של המקום, ובמרחב של הזמן. יש הרגשה שאפשר לדבר על כל מה שהאישה בוחרת להעלות, וכל מה שעולה מוצא את המקום שלו באופן שמתאים לה כרגע. אנחנו עובדות עם כלים יצירתיים שמאפשרים תקשורת חופשית, וזה כמו לעבוד דרך משהו חי שכל הזמן משתנה ומתפתח. וכל זה קורה בפשטות, ומבלי שאצטרך לקחת את עצמי יותר מידי ברצינות…
כאשת מקצוע מתחום הלידה יש לי אפשרות זמינה לעבור, אם יש צורך בכך, למתן ידע פרקטי על שדה הלידה, וכך תרפיה מוכוונת לידה יוצרת בעיני תמיכה כמעט שלמה באישה סביב הלידה שלה. עם זאת, אופן העבודה דואג לכך שזוהי תמיכה שמייצבת אותה פנימית מתוך המשאבים שלה, וללא תלות בי. יש כאן תמיכה רגשית, מעשית, ואינפורמטיבית. בשבילי זה מאוד חשוב. לדעת שאני יכולה לספק תמיכה משמעותית ללא יצירת תלות, ולעבוד באופן שנותן לאישה כלים שהיא יכולה גם להמשיך לעבוד איתם בעצמה.
ב14 בפברואר קרן פרידמן גדסי פותחת קורס להכשרה מקצועית של תרפיה מוכוונת לידה, בסטודיו שלי בחיפה. כל הפרטים כאן
ב-7/2 יתקיים מפגש הכרות למתעניינות בקורס, ההרשמה מראש
keren.f.gadasi@gmail.com
daphne@studio-yogini.co.il
